בנות יקרות וחביבות!

התורה בספר דברים (ו' ז') מצווה עלינו לעסוק בתורה ולהיות דבקים בה תמיד "…וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשׇׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ". בפשטות אפשר להבין כי הלימוד והדבקות בתורה בשבתנו בבית וגם בלכתנו בדרך, זהו אותו לימוד, והתורה מצווה עלינו להמשיך את רצף הלימוד הקבוע גם ביציאתנו מבית המדרש החוצה. אולם דומה, כי קיימת גם הבנה אחרת לציווי זה. יש לימוד של "בשבתך בביתך" ויש לימוד של "ובלכתך בדרך". הלימוד של "בשבתך בביתך" הוא לימוד בבית המדרש שהוא בעיקרו לימוד תיאורטי חשוב מאוד, המהווה את קומת הבסיס של עולם הערכים שלנו. אולם, הלימוד של "בלכתך בדרך" הוא מפגש של התורה עם החיים וגם ממנו אפשר וחייבים ללמוד הרבה מאוד.

בדומה לזה הסביר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל את דברי המשנה במסכת אבות (אבות ג', ז') "רבי שמעון אומר: המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר: 'מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה' – מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו". יש שהבינו ממשנה זו שכביכול לחז"ל היה יחס שלילי אל כל מה שמחוץ לבית המדרש וכל הפסקה בלימוד המקובל בבית המדרש היא ניתוק ממקור החיים, אולם הרב צבי יהודה זצ"ל היה נוהג להסביר את המשנה, כי אין חז"ל שוללים את ההתפעלות ממה שחוץ לכותלי בית המדרש, אלא להפך, כוונת המשנה היא, שמי שאצלו מה שחוץ לבית המדרש איננו מחובר לעולמו הערכי, הרי הוא מתחייב בנפשו. מי שלא רואה את האילן ואת כל מה שבדרך, כחלק וכהמשך של בית המדרש אלא כדבר מנותק, הרי הוא מתחייב בנפשו.

הרב מאיר שפירא זצ"ל שהתפרסם כמייסד לימוד הדף היומי, הקים בעיר לובלין שבפולין את אחת הישיבות החשובות בעולם, ישיבת חכמי לובלין. על בניין הישיבה, מעל הכניסה, בחר להציב שלט ענק ועליו כתוב הפסוק "לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם". המהר"ם שפירא אומר שלכאורה, היה מתאים יותר אילו היה כתוב בפסוק בואו בנים שמעו לי, ואם כן מדוע כתוב "לכו בנים שמעו לי"?

עונה על כך המהר"ם שפירא, כי הצלחה חינוכית, איננה נמדדת בזמן הלימודים כאשר התלמידים נמצא בבית המדרש במסגרת שמורה ומוגנת, הצלחה חינוכית נמדדת כאשר יוצאים מבית המדרש אחרי תקופת הלימודים, לחופשה או לחיים. האם כל הערכים  אותם למדנו בבית המדרש, אותם למדנו באולפנא, האם הם מלווים אותנו גם בחיינו? האם הם חלק מאתנו? האם הפנמנו אותם? האם אנו מיישמים אותם? ולכן נאמר בפסוק "לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם" לכו בנים, היינו, בזמן שתלכו לדרככם, אז תיבחנו עד כמה יראת ה' בלבכם, עד כמה אתם עושים רצון ה'.

יהי רצון שגם בצאתכן מבית המדרש של אולפנת חורב, תזכו לנצל את התקופה בה תורה של "בשבתך בביתך" נפגשת עם תורה של "ובלכתך בדרך", להמשך בניין וצמיחה בדרך של "תורה עם דרך ארץ" ותהי ברכת ה' עליכן.